פיל נייט, אחד משני מייסדיה של נייקי, הקים בשנת 1964 את "ספורט הפס הכחול" (Blue ribbon sports), שקיבלה את הזיכיון לשיווק נעלי הספורט של חברת אוניטסוקה היפנית. שותפו להקמה היה ביל בוורמן, מאמן הריצה של נייט באוניברסיטת אורגון. בשנת הפעילות הראשונה מכרה החברה 1,300 זוגות נעליים והכניסה כ-8,000 דולר, רוב המכירות בוצעו מתוך תא המטען של רכבו של נייט. בשנת 1965 שכרה החברה עובד אחד במשרה מלאה ומכירות החברה עלו ל-20,000 דולר. בשנת 1966 פתחה החברה חנות ראשונה בסנטה מוניקה, קליפורניה. בשנת 1969, הגיעו המכירות להיקף נאות ונייט התפטר ממשרתו כמרצה באוניברסיטת אורגון והתמסר לעבודתו בחברה במשרה מלאה.
בשנת 1970 התחיל בוורמן לערוך ניסיונות ביציקת גומי לתוך ברזל בסוליית הנעל של אשתו, פיתוח שהוביל אחר כך ליצירת סוליית ה'ואפל'. נייט התחיל שנה מאוחר יותר, ב-1971, בפיתוח מותג נעלי ספורט חדש. קרולין דייווידסון, תלמידה לעיצוב מאוניברסיטת אורגון בה הרצה בעבר, ביצעה את העיצוב כעבודה צדדית במהלך לימודיה, ויצרה את לוגו החברה המשמש עד היום. שמה של החברה, נייקי, הוענק לה על ידי ג'ף ג'ונסון, בעבר עמיתו למסלול הריצה של נייט וסוכן המכירות הראשון של החברה.
בשנת 1972 התחילה החברה החדשה לשווק את מוצריה, תחילה באורגון, והפכה בתוך מספר שנים לחברה המובילה בתחום נעלי האימון לספורטאים בארצות הברית, הרבה בזכות סוליית הואפל שלה.
בשנת 1979 השיגה החברה פריצת דרך משמעותית כאשר אימצה את "בועת האוויר", המצאתו של מריון פרנק רודי. רודי, מהנדס אווירונאוטיקה לשעבר, המציא מערכת ריכוך המבוססת על הכנסת גז לתוך מעטפת פוליאוריתן. הבועה, המכונה "אוויר" על ידי נייקי, הוכנסה אל תוך סוליות הנעליים כדי לספק ריכוך משופר החל בשנת 1982.
בשנת 1980, תשע שנים אחרי הפיכתה לחברה, ביצעה נייקי הנפקה ראשונה בבורסה האמריקנית ובשנת 1982 פרסמה נייקי בפעם הראשונה פרסומת טלוויזיונית בהיקף ארצי. בשנת 1984 חתמה החברה על חוזה אימוץ עם הכדורסלן מייקל ג'ורדן ולראשונה גם יצרה דגם על שמו של אדם, נעל "אייר ג'ורדן". הנעל, שהשימוש בה נאסר תחילה בליגת הכדורסל, משכה תשומת לב רבה והפכה לאירוע משמעותי בהצלחתה העתידית של נייקי. נייקי ניסתה אחרי כן לבצע עסקאות דומות עם הספורטאים הטובים בתחומם, לעתים עוד טרם הוכיחו עצמם בפועל. כך, הוחתמה מחד נבחרת ברזיל בכדורגל על חוזה ארוך טווח (שחודש פעם נוספת), ומאידך הוחתם הגולפאי טייגר וודס מיד כאשר עבר מגולף חובבני למקצועני.
אייר ג'ורדן
במחצית השנייה של שנות השמונים הפכה נייקי בהדרגה למתחרה המשמעותית ביותר של חברת ריבוק, ששלטה עד אז בשוק האמריקני, לצד המותגים הגרמניים אדידס ופומה. מכירות החברה חצו את קו מיליארד הדולר לשנה בשנת 1986, ובשנת 1988 הושקה סיסמת הפרסום המוכרת שלה "Just Do It".
ב-24 בדצמבר 1999 נפטר ביל בוורמן, אחד מצמד מייסדי החברה, בגיל 88. בשנת 2004 ויתר נייט על תואר המנכ"ל והנשיא של החברה, אך המשיך בתפקיד הנשיא. מחליפו היה ויליאם ד. פרז, אך כהונתו של זה הסתיימה בינואר 2006 על רקע אי הסכמות בינו לבין נייט, ובמקומו בא מארק פרקר, עובד ותיק בחברה, שנחשב לבעל החזון שמאחורי רעיון נעלי האוויר של החברה.
בנוסף לנעליים, נייקי מייצרת גם שעונים וביגוד. סך מכירותיה בשנת 2014 הסתכם ב-27.8 מיליארד דולר.
סמליל ה"סווש" (Swoosh)[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמלילה המוכר של נייקי נוצר בשנת 1971 על ידי קרולין דייווידסון, סטודנטית לעיצוב גרפי באוניברסיטת פורטלנד. פיל נייט, מייסד נייקי, הכיר אותה כאשר שימש מרצה לחשבונאות ושכר אותה לבצע עבודות כפרילנסרית עבור חברת הנעליים שלו.
כאשר החליט נייט ליצור מותג חדש עבור נעלי הספורט שלו, הוא פנה לדייווידסון וביקש ממנה לעצב מספר רעיונות. היא הסכימה, תמורת שכר של שני דולרים לשעת עבודה. ביוני 1971 הציגה דייווידסון מספר אפשרויות עיצוב לנייט ובכירים אחרים בחברה, והסמל הידוע בשם "סווש" נבחר. דייווידסון הגישה חשבונית על סך 35 דולר עבור עבודתה. בשנת 1983, כמחווה של הכרת טובה, העניק נייט לדייווידסון טבעת יהלום שעליה הסמליל וכן מניות של חברת נייקי.
בניגוד לדעה המקובלת, צורתו של הסווש אינה מבוססת על פסל ניקה המנצחת המפורסם (במוזיאון הלובר). הסמליל עוצב כמה חודשים לפני שאומץ השם נייקי באוגוסט 1971 כשמו החדש של המותג. הסמל כונה בתחילה בפשטות "הרצועה" ורק אחרי זמן מה קיבל את השם המוכר שלו. נעלי נייק NIKE נייקי ביגוד ספורט
